#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט הוצרכו לשנות דהשוחט שלא לאוכליו בשבת חייב, ולאוכליו ושלא לאוכליו פטור, פשיטא דכל שכשר פטור, וכל שפסול חייב ?	אגב שלא לשמו, והוא נשנה לפרש מח' ר&quot;א ור' יהושע באחרים לשם פסח.	<br/>פסחים דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע השוחט באופנים הנ&quot;ל חייב משום שבת, הא הו&quot;ל מקלקל (2):</p><p dir='rtl'>שלא לאוכליו.</p><p dir='rtl'>נמצא בעל מום.</p><p dir='rtl'>נמצא טריפה בגלוי.</p><p dir='rtl'>שוחט קרבן בחוץ לע&quot;ז.	למ&quot;ד מקלקל בחבורה חייב א&quot;ש.</p><p dir='rtl'>למ&quot;ד פטור, בשלא לאוכליו תיקן שאם עלו לא ירדו, וכן בדוקין שבעין אליבא דר&quot;ע.</p><p dir='rtl'>טריפה בגלוי תיקן להוציא מידי נבילה.</p><p dir='rtl'>קרבן בחוץ לע&quot;ז, תיקן שלא יתחייב עליו בן נח מיתה משום אבר מן החי.	<br/>פסחים דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין השוחט חטאת בשבת בחוץ לע&quot;ז ?	חייב ג' חטאות, משום שבת, ושחוטי חוץ, ושוחט לע&quot;ז.	<br/>פסחים דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דין אשם שניתק לרעייה ושחטו לעולה ?</p><p dir='rtl'>ומה הדין קודם שניתק ?</p><p dir='rtl'>[ומנ&quot;ל דגזרינן כה&quot;ג ?]	ר&quot;ה בשם רב הכשיר.</p><p dir='rtl'>ורק אחר שניתק, דקודם לזה גזרינן אטו לפני כפרה.</p><p dir='rtl'>וכדחזינן מהא דאמר ר' יהושע דרק דמי האשם ילכו לעולה, ולא הוא עצמו. והיינו מגזירה קודם כפרה.	<br/>פסחים דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אשם שמתו או נתכפרו בעליו, מה דינו ? (3)	לר&quot;א ימות, דמקשינן אשם לחטאת.</p><p dir='rtl'>לחכמים יסתאב ודמיו לנדבה.</p><p dir='rtl'>לר' יהושע דמיו לעולת יחיד, וסומך ומביא נסכים משלו.	<br/>פסחים דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר&quot;ה אמר רב דהשוחט אשם שניתק לרעייה לעולה כשר.</p><p dir='rtl'>האם צריכים שחיטה להדיא לשם עולה, או דבסתמא נמי מהני ?	ר&quot;ה אמר דאף בשחטו סתמא, ומשום דלא בעי עקירה.</p><p dir='rtl'>והקשו מברייתא [דפסח שמתו בעליו אינו טעון עיבור צורה] דלכאורה מוכח דבעי עקירה.</p><p dir='rtl'>וס&quot;ד למימר דע&quot;כ דברי רב היו כששחט להדיא לשם עולה.</p><p dir='rtl'>אך אמרו דבכל עניין מוכח מדברי רב מתנא דלא בעי עקירה. וע&quot;כ צריך ליישב הברייתא לדידיה, והתי' מהני גם לרב.	<br/>פסחים דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פסח שאבדו בעליו, תניא דאינו טעון עיבור צורה. וסברו להוכיח מכך דפסח בעי עקירה, מה הראייה ?	דאי לא בעי, א&quot;כ הוא שלמים, ואז פסולו רק מצד מה שקרב אחר התמיד. וכל כה&quot;ג שאין פסולו בגופו בעי עיבור צורה.</p><p dir='rtl'>וע&quot;כ דאכתי חשיב פסח, ומה שאין לו בעלים הוא פסול בגופו.	<br/>פסחים דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	פסח שאין לו בעלים, האם הוא חשוב פסולו בגופו שלא יצטרך עיבור צורה ? 	אם אין בעלים בשעת זריקה כן. [למ&quot;ד דבעי עקירה ולא הוי שלמים].</p><p dir='rtl'>אם מתו רק אחר זריקה, והחיסרון משום דאין לו אוכלין, הוי פסול מחמת דבר אחר.	<br/>פסחים דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בגמ' הקשו לר&quot;ה ורב מתנא דס&quot;ל דבעלמא לא בעינן עקירה, מהא דהשוחט פסח שאין לו בעלים אינו טעון עיבור צורה, ולא אמרינן שיהיה כשלמים שנשחטו אחר התמיד הטעונים עיבור צורה. מה התי' לס&quot;ד ומסקנא ? (3)	א. ס&quot;ד למימר כגון שהיו הבעלים חיים אחר חצות, דנראה לפסח ונדחה ונפסל. [ומותר הפסח דקרב שלמים הוא כגון שאבד או מתו קודם חצות]. והקשו דהא רב גופיה אית ליה דאין בע&quot;ח נדחים.</p><p dir='rtl'>ב. ותי' למסקנא דאתי כמ&quot;ד דאחרים לשם פסח בי&quot;ד פסול. אך אי&quot;ז ר&quot;א, דלדידיה בשבת כה&quot;ג חייב, דלית ליה טעה בדבר מצווה. אלא יוסף בן חונאי, דס&quot;ל בפסול כר&quot;א, ולעניין הפטור דטעה בדבר מצווה י&quot;ל דס&quot;ל כר' יהושע.</p><p dir='rtl'>ג. עוד רצו לתרץ דאה&quot;נ דאי&quot;ז כרב, ורק דרב דאמר כרי&quot;ש בן ריב&quot;ב דאמר דהוא טעון עיבור צורה, אלמא דלא בעי עקירה. ודחו דאינו כן, דהתם איירי גם בנטמאו הבעלים דודאי בעי עקירה. וטעמיה דס&quot;ל כתנא דבי רבה בר אבוה דאף פיגול טעון עיבור צורה.	<br/>פסחים דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט דרי&quot;ש בן ריב&quot;ב דנודע שנטמאו הבעלים או משכו את ידם טעון עיבור צורה, לס&quot;ד ומסקנא ?	לס&quot;ד משום דס&quot;ל דלא בעי עקירה, והו&quot;ל שלמים ופסולם שנשחטו אחר התמיד, ואי&quot;ז פסול בגופן.</p><p dir='rtl'>והקשו דבנטמאו הבעלים לכו&quot;ע בעי עקירה דהוא עומד לפסח שני.</p><p dir='rtl'>אלא משום דסבר כרבה בר אבוה דאפילו פיגול טעון עיבור צורה.	<br/>פסחים דף עג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	השוחט בשבת ונודע שמשכו הבעלים את ידם האם חייב?	"במתני' תנן דפטור.<p></p><p dir=""rtl"">ובגמ' עג: מבואר דהוא רק לר' יהושע, אבל לר""א דטעה בדבר מצווה חייב, ה""נ חייב.</p><p dir=""rtl"">ורי""ש בן ריב""ב אמר דאם היה שהות לדעת שמשכו הבעלים את ידם חייב.</p>"	<br/>פסחים דף עג		
